גזר דין בתיק ת"פ 2652-02-10

1.       הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בכתב-אישום מתוקן, במסגרת הסדר חלקי, בביצוע עבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג - 1973 [להלן: "פקודת הסמים"], החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א)+(ג) רישא לפקודת הסמים והחזקת כלים לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים, הכול באירוע מיום 7.4.09, בו נמצא הנאשם מחזיק בעליית הגג בביתו 6 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 1.52 ק"ג. כמו-כן, נמצאו במקום בקבוק דשן, 10 אדניות, מנורה, ספק, שני מאווררים ושעון שבת.

2.       במסגרת ההסדר, הוסכם כי הנאשם ישלח לקבלת תסקיר בעניינו, כאשר, בסופו של יום, המלצת שירות המבחן היא ביטול ההרשעה והטלת צו מבחן למשך שנה. התביעה הגבילה עצמה בעתירתה לעונש של שישה חודשי עבודות שירות וענישה נלוות, כאשר נתקבלה חוות-דעתו של הממונה לפיה הנאשם כשיר לרצות את עונשו בדרך זו. הוסכם כי הסנגור יוכל לטעון באופן חופשי, לרבות לביטול ההרשעה.

3.      ב"כ המאשימה לא התעלמה מכך, כי המדובר בנאשם ללא עבר פלילי, אשר סיים לימודים גבוהים בטכניון בהצטיינות בתחום המדעים והנדסת מכונות, והתחיל להשתמש בסמים על רקע נסיבות אישיות ומשפחתיות קשות, כפי המתואר בתסקיר שירות המבחן. יחד עם זאת, לטענתה, לא ניתן להתעלם מחומרת העבירות, כמות הסם והכלים שנמצאו ברשותו תוך ניצול הידע שלו וכשרונותיו. הדגישה, כי בעבירות אלו גובר האינטרס הציבורי על האינטרס האישי, ויש צורך להתגייס למאבק בסמים באמצעות הרתעה והטלת ענישה מוחשית. הוסיפה, כי אמנם שירות המבחן התרשם מנאשם שאינו בעל דפוסים עבריינים, שהביע מוכנות להליך טיפולי, אך, אין די בנסיבות אישיות אלו כדי להקל בענישה. עוד טענה, כי לטעמה, למרות הראיות שהובאו מטעם הנאשם, לרבות עדות שותפו לעסק, לא הוכח כי הרשעה תגרום לנזק בלתי מידתי לנאשם. לאחר ששמעה את שותפו של הנאשם לעסק, חולקת היא על דעתו, באשר לפגיעה בהם, באם יורשע הנאשם. לטענתה, עתירת התביעה היא מקלה ומגלמת בחובה התחשבות בנסיבותיו האישיות, הודאתו במיוחס לו והמפורט בתסקיר. לכן, עותרת היא להשית על הנאשם 6 חודשים אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, קנס, פסילה בפועל ופסילה על תנאי. ב"כ המאשימה הגישה פסיקה לתמיכה בטיעוניה.

4.         הסנגור הרחיב באשר לכמות הסם הגדולה שנתפסה, וביקש לשכנע, כי בסוף התהליך מדובר בכמות מינורית, התואמת שימוש לצריכה עצמית. לטענתו, יש ליתן לעובדה זו משקל נכבד, המשפיע לעניין ההרשעה. הוסיף, כי המדובר בנאשם, שהודה בהזדמנות הראשונה, ללא עבר פלילי, אשר הצטיין במהלך חייו, שירת בצנחנים בסדיר ובמילואים וסיים את לימודיו בטכניון כמצטיין דיקן. טען, כי האירוע הטרגי שפקד את משפחתו השפיע עליו באופן קשה, והוא שהביאו לשימוש בסמים. עוד טען, כי עצם המעצר וההליך המשפטי, זעזעו אותו, את משפחתו וכן את סביבת עבודתו. הסניגור התייחס לתסקיר שירות המבחן, וציין כי הנאשם שיתף פעולה באופן מלא והתחיל בטיפול פסיכולוגי תוך מוטיבציה אמיתי לטיפול בבעיית השימוש בסמים. עוד ציין, כי למרות ששירות המבחן לא המליץ על של"צ, הנאשם הביע מוכנות לבצען ואף נמצא מתאים לכך.

באשר לשאלת ההרשעה טען, כי הנאשם ושותפו עובדים מול גורמים ביטחוניים, והרשעה עלולה להביא לסגירת העסק, ובכך תיפגע הפרנסה של שתי משפחות שלמות. הוסיף, כי חלקו של הנאשם בעסק נכבד ואין שום אפשרות שיוכל להיעדר בלי שהעסק ייפגע.

על-כן, עותר הוא לבטל את הרשעת הנאשם ולהטיל עליו צו מבחן למשך שנה. כמו-כן, עותר הוא להטלת של"צ, ומבקש להסתפק בפסילה על תנאי, שכן פסילה בפועל תפגע בו קשות. לעניין הקנס, מבקש להתחשב בנאשם ולהטיל עליו קנס בסך 2000 ש"ח שיקוזז מההפקדה. הסניגור הגיש גם הוא פסיקה לתמוך בטיעוניו.  

5.         במסגרת ראיות לעונש, שמעתי את שותפו של הנאשם בחברת "ביטנקום", חברה לפיתוח תוכנה למכונות בתעשיה - שהביע חששו מהרשעתו של הנאשם. ציין, כי הם אלו העובדים מול גורמים ביטחוניים, והרשעה או הטלת עבודות שירות יביאו לסגירת העסק, ולפגיעה בפרנסה של משפחתו שלו ושל משפחת הנאשם.

כמו- כן, שמעתי את אשתו של הנאשם, שהביעה זעזוע מהאירוע, הדגישה כי לא ידעה על כך והופתעה. ציינה כי כיום הם מודעים לבעייתיות ומטפלים בה.

בדברו לבית המשפט, לקח הנאשם אחריות על מעשיו, הביע צער, בושה וחרטה כנה. הוסיף כי התנהגות זו אינה מאפיינת אותו, הסבירה על רקע הטרגדיה שפקדה את משפחתו. הביע את חששו כי הרשעה תפגע בו, ציין כי המעצר וההליך המשפטי הרתיעו אותו והציבו לו גבול וביקש להתחשב בו.

6.         מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם למדתי אודות עברו, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות הטראגיות. המדובר בנאשם צעיר, בן 36, נשוי ואב לשלושה ילדים, אשר שירת בצנחנים כסמל מחלקה, וסיים לימודים גבוהים בטכניון, בפקולטה להנדסת מכונות, כמצטיין דיקן. עד לפני כחצי שנה עבד כ-7 שנים בחברה לבקרה תעשייתית כמנהל מחלקת בקרה, ובחצי שנה האחרונה הינו מנכ"ל שותף בחברת "ביטנקום" לתעשיות ביטחוניות.

            שירות המבחן התרשם כי, הנאשם ביצע את העבירה על רקע הטרגדיה שפקדה את משפחתו. כמו-כן, הסביר הנאשם כי ביקש להימנע ממפגש עם גורמים שוליים, והוסיף, כי איש מבני משפחתו, כולל אשתו, לא ידע על שימושו בסמים. הנאשם תיאר את הזעזוע, הבושה והאשמה שחווה עקב מעצרו. התרשמות ק. המבחן היא כי המדובר בנאשם שאינו בעל דפוסים עבריינים, וכי מעורבותו בפלילים הינה על רקע מצוקה נפשית מתמשכת בה היה מצוי מאז הטרגדיה. כיום נקי מסמים. בנוסף, הנאשם הביע מוכנות להליך טיפולי. לאור מכלול הנתונים, וחששו כי הרשעה תפגע בעסקו, ולנוכח החשיבות הרבה בטיפול, מומלץ לבטל את הרשעתו ולהטיל עליו צו מבחן למשך שנה.

7.         כמו ב"כ הצדדים ושירות המבחן, גם אני התרשמתי מאדם צעיר, המנהל אורח חיים נורמטיבי, מצטיין בדרכיו וכשרוני, בעל מערכת משפחתית תומכת, אשר שיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן, ומגוייס לטיפול.

8.         עם זאת, נסיבות ביצוע העבירות, בדגש על כמות הסם שנתפסה בחזקתו של הנאשם, יחד עם כל ה"איבזור" הנלווה, אינם מאפשרים ביטול ההרשעה ללא פגיעה באינטרס הציבורי. הכלל הוא שהאינטרס הציבורי גובר על פני אינטרס הנאשם, והימנעות מהרשעה תיעשה רק במקרים חריגים ונדירים ועל פי כללים שהותוו בפסיקת בית-המשפט העליון [ראו, למשל: ע"פ 2083/96, כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (1997); ר"ע 432/85, רומנו נ' מדינת ישראל, תקדין-עליון 85(3) 737 (1995)].

9.         עניינו של הנאשם אינו מהווה אחד מאותם חריגים, גם לאחר ששוכנעתי, כי עצם ההרשעה אינו הגורם אשר עלול להשפיע על העתיד העסקי שלו ושל שותפו, אשר עובדים מול גורמים בטחוניים - אלא סוגיית השימוש של הנאשם בסם. עיון במסמכים שהוגשו על-ידי הסניגור המלומד מעלה, כי הגורמים הבטחוניים עימם מצוי הנאשם בקשר כספק של משרד הבטחון אינם שוקלים באופן עצמאי את שאלת ההרשעה; גורמים אלו כן מבקשים מידע על כל שימוש בסמים, כאשר ראוי שמידע זה אכן יימסר ללא קשר לשאלת ההרשעה. חזקה על הגורמים המקצועיים הללו, כי ישקלו את כל נתוניו החיוביים והמקצועיים של הנאשם, לרבות את מצבו לאחר ההליך המשפטי ובמציאות הנוכחית בה הוא מקבל טיפול ומלווה על-ידי שירות המבחן.

10.        אשר על כן, הרשעת הנאשם תיוותר על כנה.

11.        לצורך הכרעה בדבר הענישה הראויה, ישנם, כאמור, שיקולים רבים העומדים לזכותו של הנאשם, המאפשרים להקל בעונשו של הנאשם, גם מתוך הידיעה, כי עצם ההרשעה עלולה להכביד על אופציות תעסוקתיות בעתיד. יש מקום להתחשב בהודאתו, בלקיחת האחריות המלאה והכנה על המעשים תוך הפנמה והבנה לרקע לביצוען, העדר עבר פלילי והרתעה מעצם קיום ההליך המשפטי כנגדו. יש מקום לעודד אותו להמשיך באורח חייו הנורמטיבי תוך חיזוק תהליך הטיפול, ועל כן איזון האינטרסים מאפשר, לטעמי, להסתפק בענישה צופה פני עתיד לצד קנס והטלת צו מבחן.

12.        לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר עלתנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור עבירות סמים מסוג פשע; מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור עבירת סמים מסוג עוון.

קנס בסך 2,000 ש"ח, או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס יקוזז מהפקדה מתיק מעצרים 100/09 (שלום בנתניה).